מתחברים - הפודקאסט של שחר בן-פורת

מתחברים: להגיד תודה ולפחד לאבד

אני ממשיך עם פרק אקלקטי, שגם בו אני מחבר שני תחומים שלכאורה אינם קשורים זה עם זה. הפעם זהו הפחד לאבד - מרכיב בסיסי בכל מערכת יחסים - והכרת תודה.

אני מדבר בפרק הזה על הפחד לאבד, על הנוכחות שלו בחיינו וכיצד הוא מנהל אותנו כאשר אנו לא מודעים אליו. משם אני ממשיך לדבר על הכרת תודה וכיצד השניים קשורים ביחד - כיצד, כאשר אני לומד להודות על מה שיש לי בחיים, אני מתחבר גם לפחד לאבד. ומדוע, גם אם אני יותר מפחד כתוצאה מכך, חשוב שנודה על מי ומה שיש לנו בחיינו.

ספרו לי אם התחברתם ומה עורר בכם הפרק, אשמח לקרוא.

מתחברים: הגיע הזמן למרוד מחדש

זה ככל הנראה אחד הפרקים האקלקטיים ביותר שיצרתי: אני מתחיל בלדבר על גידול ילדים ומשם ממשיך להרגלי תזונה והיחס שלנו לעצמנו כאשר אנו אוכלים. אבל לכל זה ישנו מכנה משותף אחד ברור: מרד.

כלומר, מה הבעיה עם השימוש במילה הזו; כיצד ביטחון עצמי הפך למרד; ומה עושים אם רוצים לחזור להביא את עצמנו, כפי שאנחנו בעולם, אבל מתמודדים בדרך עם מרדנות מובנית בתוך עצמנו. אה, והכי חשוב - במי באמת כדאי לנו למרוד.

ספרו לי אם התחברתם ובמי אתם רוצים למרוד :)

מתחברים: מוות וחיים

יום הזיכרון ויום השואה הם הסיבה לכך שאני מתמקד בפן הבסיסי של החיים שלנו: מוות. ליתר דיוק, מוות וחיים.

אני מחלק את הפרק הזה לשני חלקים עיקריים. בחלק הראשון אני מדבר על ההתמודדות עם מוות, הסוגים השונים שלו וכיצד להתייחס לעצמנו בדרך. בחלק השני אני מדבר על מוות בתהליכי ההתפתחות שלנו, כיצד ההתמודדות עם מוות תודעתי קשור בהגשמה העצמית שלנו ובאיזה אופן ההבנה והקבלה של זה יכולה לעזור לנו בחיי היום-יום.

אני מקווה שהמילים שלי יעזרו לכם בדרכם.

מתחברים: הכירו את משפחת הלא

מרגע הלידה שלנו אנו שומעים וחווים לא בצורות שונות, ולאט לאט מפנימים את המסר ומתנהגים בהתאם. אנו עוברים למעשה שטיפת מוח, המשפיעה על כל תחומי החיים שלנו ועל היכולת שלנו להגשים את עצמנו, שקשה מאוד להשתחרר ממנה - אבל זה לא שזה לא אפשרי.

כדי להמחיש את האופן בו מנגנון זה בנוי, אני הולך לעולם המשפט: פסק הדין אומר "אני לא מספיק טוב" וגזר הדין הוא "לא מגיע לי". ואני לא מתכוון לעבר, אלא להווה - הפנמנו הלכה למעשה את האופן בו התייחסו אלינו, ואנו ממשיכים לעשות לעצמנו את מה שעשו לנו, ולסבול מהמחיר הכבד שאנו משלמים על כך, לרוב מבלי להבין זאת.

כל זה נכון עד שאנו מביאים מודעות לתחום הזה - וזה בדיוק מה שאני מבקש לעשות בעזרת הפרק החדש בפודקאסט. 

מתחברים: בואו נשתחרר מהצורך לשחרר

הפרק החדש בפודקאסט מוקדש לחופש - מצב תודעה שאיני באמת מבין ועם זאת אליו אני שואף. וכמוני עוד אנשים רבים. מתוך זה הגעתי לדבר על מה כולא אותנו, איך אפשר להיות חופשיים יותר מכפי שאנחנו, ומדוע, בעצם, אין שום צורך ממשי לשחרר את עצמנו ממשהו.

מתחברים: פרידות הם החיים

מרגע שאנו נפרדים מהרחם, החיים שלנו רצופים מפרידות - ממקומות, מאנשים, ממצבים, ממי שהיינו. לפעמים הפרידות קלות ואף משמחות, בפעמים אחרות הן שוברות לב וכואבות. 

מאחר וכך, ולאור פרידות שאני עובר בתקופה האחרונה, החלטתי להקדיש את הפרק החדש בפודקאסט לפרידות. בעיקר, לדרך שבה כדאי לנו להתייחס לעצמנו כאשר אנו עוברים פרידה, שהיא שונה מהדרך בה נהוג להתייחס לכך בחברה שלנו. 

מתחברים: מדוע קשה לנו כל כך עם חשיפה?

חשיפה היא שלב הכרחי בדרך ליצור אינטימיות וקירבה עמוקים יותר עם עצמנו ועם האנשים בחיינו. שלב ביניים, לכאורה, אבל שלב מורכב, שמהווה קושי ואתגר של ממש עבור רבים מאיתנו.

מאחר וכך, אני מקדיש את הפרק החדש בפודקאסט לנושא מסוים זה. אני מספר מהחוויות ומהתובנות שלי, מסביר ממה בעצם אנו מפחדים, מדוע זה כל כך מפחיד, ואיך אנו יכולים לעזור לעצמנו.

מתחברים: האם יש לנו בכלל אפשרות בחירה?

העולם שלנו מבוסס על בחירה חופשית, ובמידה מסויימת זו אכן הולכת וגוברת בזמנים בהם אנו חיים. אך חופש הבחירה שלנו מוגבל ולמעשה, במובנים מסויימים אין לנו חופש בחירה כלל. במובנים אחרים, יש לנו חופש בחירה גדול יותר מכפי שאנו מבינים, שיכול לשנות לטובה את כל חיינו.

בפרק הזה אני מדבר לעומק, ככל שאני יודע, על הנושא המורכב הזה, ומסביר היכן יש לנו בחירה, היכן אין לנו בחירה, וכיצד אפשר לעבור ממצב מדומה של אין בחירה לבחירה של ממש. 

מתחברים: הופכים חריגות לייחודיות

.תחושת החריגות מלווה אותי לאורך כל חיי, ואחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי בדרך הוא לראות את החריגות שלי כחלק מהייחודיות שלי

מתוך מסע זה אני מדבר בפרק הזה של הפודקאסט: מדוע אנו מרגישים חריגים, מה מבדיל בין חריגות לייחודיות, ובאיזה אופן אפשר לשנות את החוויה ולהכניס אור חדש, אוויר חדש, אל החוויה הפנימית שלנו.

.כמו תמיד, אני משלב בפרק הזה חוויות אישיות כדי להפוך את מה שיש לי לומר לנגיש וברור יותר

מתחברים: מדוע אנו מרגישים אשמים?

אני מקליט את הפודקאסט לרוב בימי שבת, יומיים לפני שאני מפרסם אותו. בשבת האחרונה התעוררתי בבוקר מבלי שהיה לי מושג על מה אני אדבר. אחרי קצת תהיות ומחשבות התבהרה לי ההבנה כי הפרק החדש צריך להיות מוקדש לרגשי אשמה, אחד הרגשות הקשים וההרסניים ביותר שיש, אם לא מטפלים בהם כמובן.

לפיכך כל מה שתשמעו אותי מדבר עליו בפרק החדש הוא רגשי אשמה - מה התפקיד שלהם ומתי בעצם אנו מרגישים אותם, מה המחיר שאנו משלמים עליהם, אילו סוגים של רגשי אשמה קיימים וכיצד, בעצם, אפשר להיפרד מהם. אחרי הכל, אנחנו כאן בשביל חופש